אגרו-וולטאי

הרגולציה לאגרו-וולטאי בישראל — תמ״א 1/24

אחרי שנים של פיילוטים, ב-2026 קיבל האגרו-וולטאי בישראל מסגרת תכנונית מסודרת. ריכזנו את עיקרי הכללים שכדאי להכיר לפני שמתחילים.

עודכן: נובמבר 2026

חשוב לדעת: הסקירה מבוססת על פרסומים ציבוריים נכון לנובמבר 2026, והיא אינה ייעוץ משפטי או תכנוני. הרגולציה בתחום מתעדכנת, ולכן לפני כל החלטה יש לבדוק את הנוסח הרשמי של התוכנית והחלטות הרשויות. אנחנו נשמח לבדוק עבורכם את המצב העדכני לגבי הקרקע שלכם.

שינוי 24 לתמ״א 1 — מה אושר?

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית מתאר ארצית למתקנים אגרו-וולטאיים, שהוכנה על ידי מינהל התכנון ומשרד האנרגיה, וב-2026 היא אושרה סופית כשינוי 24 לתמ״א 1. מטרת התוכנית היא לאפשר ולעודד מתקנים בדו-שימוש ולתעדף אותם על פני מתקנים סולאריים קרקעיים, תוך שמירה על החקלאות.

עיקרי הכללים, לפי הפרסומים

נושאמה נקבע
כיסוי פאנליםעד 30% משטח העיבוד, עם אפשרות לחריגה באישור משרד החקלאות
גובה מינימלי (שפה תחתונה)1.5 מטר בגידולי שדה; 4.5 מטר במטעים ובגידולים אחרים
שטח מעובדלפחות 85% משטח המתקן צריך להישאר בעיבוד חקלאי
תפוקה חקלאיתלא פחות מ-75% מהתקן האזורי לגידול
מסלול היתר מהירעד 10 דונם בחלקה א׳ של נחלה; עד 80 דונם ביישוב עם מכסה חקלאית ועד 150 דונם ביישוב בלי מכסה
תוכנית מפורטתנדרשת למתקנים גדולים, עד 1,000 דונם
חלקת מחקרבמתקנים מעל 300 דונם — חלקה של 15 דונם לפחות לאיסוף נתונים עבור משרד החקלאות
חלקת ביקורתבחלק מהמתקנים — חלקה ללא פאנלים בהיקף של כ-2% מהשטח
אגירהעד 50 מ״ר לכל מגוואט־שעה, ועד 200 מ״ר מבני אגירה בסך הכל, באישור מוסד התכנון
אזורים אסוריםשמורות טבע, גנים לאומיים, יערות, חופים ונחלים
ביטול היתראם העיבוד לא נשמר ברמה מיטבית שנתיים רצופות — אפשרות לביטול ההיתר ולפירוק המתקן

תפקיד משרד החקלאות

משרד החקלאות הוא הגורם שמוודא שהשטח ממשיך להיות חקלאי. הוא מפקח על עמידה בדרישות לאורך כל חיי המתקן, ומגבש את המושג "עיבוד חקלאי מיטבי" — קריטריונים להערכת הייצור החקלאי בתנאי הצללה חלקית. בספטמבר 2026 פרסם המשרד טיוטת נוהל לבחינת עיבוד חקלאי מיטבי.

רשות מקרקעי ישראל (רמ״י)

רוב הקרקע החקלאית בישראל מנוהלת על ידי רמ״י. כבר ב-2022 קבעה רמ״י מכסה ייעודית של עד 500 דונם ליישוב למיזמים אגרו-וולטאיים, שאינה באה על חשבון מכסות אחרות, ובהמשך עודכנו הכללים: המיזם מוקם רק על ידי בעלי הסכם חקלאי ארוך טווח, ללא העברת זכויות או חכירת משנה, ובכפוף להמשך העיבוד. נכון לסוף 2024 דווח על דמי שימוש שנתיים של כ-60 אלף ש״ח למגוואט, נמוך משמעותית מהתשלום על מתקן סולארי קרקעי. ביישובי קו עימות ניתן להקים מיזם משותף לכמה יישובים בהיקף גדול יותר.

תעריפים וחיבור לרשת

  • מתקני חלוץ — רשות החשמל קבעה אסדרה ותעריפים ייעודיים למתקני חלוץ אגרו-וולטאיים, ועדכנה אותה בינואר 2025.
  • מתקנים במתח נמוך — מתקנים קטנים מוגדרים כדו-שימוש וזכאים לתעריפים שנקבעו למתקנים כאלה.
  • מתקנים גדולים — מתחברים במתח גבוה תחת אסדרת השוק, ולרוב משולבים עם אגירה.
  • הפחתת תעריף — בספטמבר 2026 פרסמה רשות החשמל שימוע משלים על הפחתת תעריף למתקנים שאינם שומרים על עיבוד חקלאי מיטבי.

זמינות החיבור לרשת היא אחד החסמים המרכזיים בתחום. בשלב בדיקת ההיתכנות אנחנו בודקים את מצב הרשת באזור ואת האפשרות לשלב אגירה.

מקורות להרחבה

שאלות נפוצות

מה זה תמ״א 1/24?

שינוי 24 לתוכנית המתאר הארצית תמ״א 1 הוא התוכנית שמסדירה תכנונית מתקנים אגרו-וולטאיים בישראל. היא קובעת מסלולי רישוי לפי גודל המתקן, דרישות לשמירה על העיבוד החקלאי, ומאפיינים פיזיים כמו גובה הפאנלים ואחוז הכיסוי.

האם צריך תוכנית מפורטת או שמספיק היתר בנייה?

לפי הפרסומים על התוכנית, מתקנים קטנים יכולים להיות מאושרים במסלול היתר מהיר, ומתקנים גדולים יותר דורשים תוכנית מפורטת. ההבחנה תלויה בגודל השטח, במיקומו ובמכסות היישוב.

מה קורה אם מפסיקים לעבד את השטח?

לפי התוכנית, אם העיבוד החקלאי לא נשמר ברמה מיטבית לאורך שנתיים רצופות, ניתן לבטל את ההיתר ולחייב פירוק של המתקן. בנוסף, רשות החשמל פרסמה שימוע על הפחתת תעריף למתקנים שאינם שומרים על עיבוד מיטבי.

רוצים לבדוק אגרו-וולטאי בשטח שלכם?

נלווה אתכם מהבדיקה הראשונית, דרך התיאום מול משרד החקלאות והרשויות, ועד הקמה והפעלה.