הצל כיתרון
בקיץ הישראלי, צמחים רבים מקבלים יותר שמש ממה שהם מסוגלים לנצל. מעבר לנקודה מסוימת, הקרינה העודפת לא מגדילה את היבול אלא גורמת לעקת חום, לכוויות ולאיבוד מים. הצללה חלקית מפאנלים יכולה לאזן את זה: להוריד את טמפרטורת העלים, להפחית אידוי מהקרקע ולהגן מפני ברד וגשמים עזים.
מצד שני, לכל גידול יש סף. לכן התכנון חייב להתחשב בצורכי התאורה של הגידול, בתגובה שלו לצל ובמנגנון הפוטוסינתזה שלו — גידולים מסוג C3, כמו חיטה ותפוחי אדמה, רגישים פחות לירידה בקרינה ומתאימים במיוחד.
התאמת התצורה לגידול
| סוג גידול | תצורה מתאימה | הערות |
|---|---|---|
| גידולי שדה (חיטה, שעורה, תפוחי אדמה, תירס) | מוגבהת, או אנכית דו-צדדית | גובה מינימלי 1.5 מ׳; מרווחים שמאפשרים מעבר כלים רחבים |
| ירקות ועלים | מוגבהת, לעיתים עוקבת שמש | הצללה מבוקרת יכולה לשפר איכות בקיץ |
| כרמים ופירות יער | מוגבהת או בין השורות | הגנה מפני כוויות שמש וברד |
| מטעים (אבוקדו, הדרים, תפוחים) | מוגבהת גבוהה | גובה מינימלי 4.5 מ׳; תכנון לפי צורת העץ ודרכי הקטיף |
| מספוא ומרעה | נמוכה או אנכית | פחות דרישות התאמה; גמישות בתצורה |
טכנולוגיות שמשפרות את ההתאמה
- מערכות חד-ציריות ודו-ציריות — מסובבות את הפאנלים במהלך היום. הן משפרות את ייצור החשמל, ומאפשרות "לפתוח" את הצל בשעות שבהן הגידול צריך יותר אור.
- פאנלים דו-צדדיים (ביפציאליים) — קולטים קרינה משני הצדדים, כולל קרינה שמוחזרת מהקרקע.
- פאנלים חצי-שקופים — מעבירים חלק מאורכי הגל שהצמחים צריכים, ומקטינים את השפעת ההצללה.
כמה שטח צריך?
הגובה והמרווחים שהגידול דורש מקטינים את צפיפות הפאנלים. לכן מתקן אגרו-וולטאי צורך בדרך כלל כ-11–15 דונם לכל מגוואט מותקן, לעומת כ-8–10 דונם במתקן קרקעי רגיל. מקובל גם לשמור על אחוז כיסוי קרקע (GCR) של עד כ-40% כדי לשמור על תפוקה חקלאית טובה — והתוכנית הארצית קובעת כלל מחמיר עוד יותר.
פיילוטים שכבר פועלים בישראל
לפי סקירה של מרכז השל מסוף 2024, בין המתקנים האגרו-וולטאיים הפעילים בישראל:
- מעלה גלבוע — כ-150 דונם, 8 גידולים שונים (הוקם 2022)
- קיבוץ רבדים — כ-150 דונם של אבוקדו, 4 זנים (הוקם 2023)
- אוניברסיטת בר-אילן — חלקת מחקר, גידולי שדה עם שלושה מחזורי גידול בשנה (2021)
- קיבוץ גבת — גידולי שדה — חמניות
- מו״פ רמת נגב — כרם ענבים, כדונם (2024)
- מכון ערבה — חלקה ניסויית בגד״ש (2021)
- מכון וולקני — מתקן ניסויי בהדרים
- מושב ישע — כ-16 דונם גד״ש
הפיילוטים בודקים בין השאר שיפור של המיקרו-אקלים סביב הצמחים ויעילות בצריכת מים ודשנים. ככל שיצטברו נתונים, יתבהר גם אילו גידולים מרוויחים הכי הרבה מהשילוב.
