אגרו-וולטאי

אילו גידולים מתאימים לאגרו-וולטאי?

הצלחה של מתקן אגרו-וולטאי מתחילה בגידול. התכנון — גובה, מרווחים, כיוון ואחוז הכיסוי — נגזר מצורכי הצמח ומהכלים החקלאיים, ולא להפך.

עודכן: נובמבר 2026

הצל כיתרון

בקיץ הישראלי, צמחים רבים מקבלים יותר שמש ממה שהם מסוגלים לנצל. מעבר לנקודה מסוימת, הקרינה העודפת לא מגדילה את היבול אלא גורמת לעקת חום, לכוויות ולאיבוד מים. הצללה חלקית מפאנלים יכולה לאזן את זה: להוריד את טמפרטורת העלים, להפחית אידוי מהקרקע ולהגן מפני ברד וגשמים עזים.

מצד שני, לכל גידול יש סף. לכן התכנון חייב להתחשב בצורכי התאורה של הגידול, בתגובה שלו לצל ובמנגנון הפוטוסינתזה שלו — גידולים מסוג C3, כמו חיטה ותפוחי אדמה, רגישים פחות לירידה בקרינה ומתאימים במיוחד.

מטע עם רשתות ופאנלים סולאריים מעל שורות העצים בישראל
מטע אגרו-וולטאי בישראל · צילום: Kinglir2026, CC BY 4.0, ויקישיתוף

התאמת התצורה לגידול

סוג גידולתצורה מתאימההערות
גידולי שדה (חיטה, שעורה, תפוחי אדמה, תירס)מוגבהת, או אנכית דו-צדדיתגובה מינימלי 1.5 מ׳; מרווחים שמאפשרים מעבר כלים רחבים
ירקות ועליםמוגבהת, לעיתים עוקבת שמשהצללה מבוקרת יכולה לשפר איכות בקיץ
כרמים ופירות יערמוגבהת או בין השורותהגנה מפני כוויות שמש וברד
מטעים (אבוקדו, הדרים, תפוחים)מוגבהת גבוההגובה מינימלי 4.5 מ׳; תכנון לפי צורת העץ ודרכי הקטיף
מספוא ומרעהנמוכה או אנכיתפחות דרישות התאמה; גמישות בתצורה

טכנולוגיות שמשפרות את ההתאמה

  • מערכות חד-ציריות ודו-ציריות — מסובבות את הפאנלים במהלך היום. הן משפרות את ייצור החשמל, ומאפשרות "לפתוח" את הצל בשעות שבהן הגידול צריך יותר אור.
  • פאנלים דו-צדדיים (ביפציאליים) — קולטים קרינה משני הצדדים, כולל קרינה שמוחזרת מהקרקע.
  • פאנלים חצי-שקופים — מעבירים חלק מאורכי הגל שהצמחים צריכים, ומקטינים את השפעת ההצללה.
שורות של פאנלים אנכיים דו-צדדיים עם רצועות עשב ביניהן
מתקן עם קירות פאנלים אנכיים דו-צדדיים, גרמניה · צילום: Tobi Kellner, CC BY-SA 4.0, ויקישיתוף

כמה שטח צריך?

הגובה והמרווחים שהגידול דורש מקטינים את צפיפות הפאנלים. לכן מתקן אגרו-וולטאי צורך בדרך כלל כ-11–15 דונם לכל מגוואט מותקן, לעומת כ-8–10 דונם במתקן קרקעי רגיל. מקובל גם לשמור על אחוז כיסוי קרקע (GCR) של עד כ-40% כדי לשמור על תפוקה חקלאית טובה — והתוכנית הארצית קובעת כלל מחמיר עוד יותר.

פיילוטים שכבר פועלים בישראל

לפי סקירה של מרכז השל מסוף 2024, בין המתקנים האגרו-וולטאיים הפעילים בישראל:

  • מעלה גלבוע — כ-150 דונם, 8 גידולים שונים (הוקם 2022)
  • קיבוץ רבדים — כ-150 דונם של אבוקדו, 4 זנים (הוקם 2023)
  • אוניברסיטת בר-אילן — חלקת מחקר, גידולי שדה עם שלושה מחזורי גידול בשנה (2021)
  • קיבוץ גבת — גידולי שדה — חמניות
  • מו״פ רמת נגב — כרם ענבים, כדונם (2024)
  • מכון ערבה — חלקה ניסויית בגד״ש (2021)
  • מכון וולקני — מתקן ניסויי בהדרים
  • מושב ישע — כ-16 דונם גד״ש

הפיילוטים בודקים בין השאר שיפור של המיקרו-אקלים סביב הצמחים ויעילות בצריכת מים ודשנים. ככל שיצטברו נתונים, יתבהר גם אילו גידולים מרוויחים הכי הרבה מהשילוב.

חוקר בודק גידולים בשדה אגרו-וולטאי באוניברסיטת בר-אילן
שדה המחקר האגרו-וולטאי בבר-אילן, 2022 · צילום: Kinglir2026, CC BY 4.0, ויקישיתוף

שאלות נפוצות

אילו גידולים הכי מתאימים לאגרו-וולטאי?

גידולים שאינם רגישים לירידה בקרינה, כמו חיטה ותפוחי אדמה, וגידולים שסובלים מעודף שמש וחום בקיץ הישראלי — כמו עלים, פירות יער, כרמים וחלק מעצי הפרי. ההתאמה תלויה גם באזור, בזן ובאופי העיבוד.

כמה גבוה צריך להיות המתקן?

לפי התוכנית הארצית, הגובה המינימלי של השפה התחתונה של הפאנלים הוא 1.5 מטר בגידולי שדה ו-4.5 מטר במטעים. בפועל, הגובה נקבע גם לפי הכלים החקלאיים שצריכים לעבור מתחת.

כמה דונם צריך לכל מגוואט?

במתקן סולארי קרקעי רגיל מקובל יחס של כ-8–10 דונם למגוואט. במתקנים אגרו-וולטאיים ההערכות נעות סביב 11–15 דונם למגוואט, בגלל הגובה והמרווחים שהגידול דורש.

רוצים לבדוק אגרו-וולטאי בשטח שלכם?

נלווה אתכם מהבדיקה הראשונית, דרך התיאום מול משרד החקלאות והרשויות, ועד הקמה והפעלה.