אגרו-וולטאי: חשמל וחקלאות על אותה קרקע

מה זה אגרו-וולטאי?

אגרו-וולטאי (Agrivoltaics, ובקיצור APV — ומכונה גם "אגרו סולאר") הוא שילוב של ייצור חשמל סולארי וגידול חקלאי על אותה חלקת קרקע. במקום לבחור בין שדה לבין מתקן סולארי, עושים את שניהם: הפאנלים מייצרים חשמל, והקרקע שמתחתם ממשיכה לגדל מזון.

בישראל, שבה הקרקע היא משאב נדיר והשמש חזקה במיוחד, לשילוב הזה יש משמעות כפולה. מצד אחד הוא מאפשר להגיע ליעדי האנרגיה המתחדשת בלי לכסות שטחים פתוחים, ומצד שני הוא נותן לחקלאי מקור הכנסה נוסף ויציב מאותו דונם.

איך זה עובד?

יש כמה תצורות עיקריות, ובוחרים ביניהן לפי הגידול, כלי העיבוד והאקלים:

• מערכות מוגבהות — הפאנלים מותקנים על קונסטרוקציה גבוהה מעל הגידולים, כך שטרקטורים וכלים חקלאיים עוברים מתחתם. מתאים לגידולי שדה, ירקות, כרמים ומטעים.
• מערכות בין השורות — פאנלים בגובה נמוך יותר שמוצבים בין שורות הגידול. זולות יותר להקמה, אבל דורשות התאמה של העיבוד.
• פאנלים אנכיים דו-צדדיים — "קירות" של פאנלים שקולטים שמש משני הצדדים, עם רצועות עיבוד רחבות ביניהם.
• מערכות עוקבות שמש — פאנלים על צירים שמסתובבים במהלך היום. הם משפרים את ייצור החשמל, ובמקביל מאפשרים לשלוט באחוז ההצללה על הגידול.

על התאמת התצורה לגידול אפשר לקרוא בעמוד גידולים ותצורות.

למה זה טוב לחקלאי?

• הכנסה נוספת ויציבה — תזרים מחשמל לאורך שנים, שאינו תלוי במחירי התוצרת או בעונה.
• הגנה על הגידול — הצללה חלקית מפחיתה עקת חום וכוויות שמש, ומגינה מפני ברד וגשמים עזים.
• חיסכון במים — פחות קרינה ישירה פירושו פחות אידוי מהקרקע ומהצמח. מחקרים ראשוניים מצביעים על פוטנציאל לחיסכון במים ובדשנים.
• שמירה על הקרקע החקלאית — השטח נשאר חקלאי ומעובד, בשונה ממתקן סולארי קרקעי רגיל.

מה המצב בישראל ב-2026?

במשך כמה שנים התחום התקדם בעיקר באמצעות פיילוטים: תוכנית ארצית למתקני מחקר ופיתוח אושרה עוד ב-2023 וכללה כ-140 אתרים, אבל רק מעט מהם הוקמו בפועל, בעיקר בגלל עיכובי רישוי, מגבלות בחיבור לרשת ותעריף שלא הספיק לכסות את העלויות.

בשנת 2026 חל שינוי משמעותי: אושר שינוי 24 לתמ״א 1, שמסדיר תכנונית מתקנים אגרו-וולטאיים מסחריים — עם מסלול היתר מהיר לשטחים קטנים, דרישות לשמירה על עיבוד חקלאי, וכללים לגובה, לכיסוי ולאגירה. לפרטים המלאים: רגולציה ותמ״א 1/24.

איך אנחנו עוזרים

לברון מלווה את הפרויקט מקצה לקצה: בדיקת התאמה תכנונית וזכויות בקרקע, תיאום מול משרד החקלאות ובחירת תצורה שמתאימה לגידול, תכנון הנדסי וקונסטרוקטיבי, רישוי וחיבור לרשת, הקמה, ותחזוקה לאורך חיי המתקן. יש לנו ניסיון בהקמת מערכות עוקבות שמש מעל גידולים חקלאיים, ובעבודה עם קיבוצים, מושבים וחקלאים ברחבי הארץ.

מעוניינים לדעת אילו מודלים כלכליים אפשריים? קראו את המדריך לחקלאים, למושבים ולקיבוצים.